לפני כאלפיים חמש מאות שנה, הגיע נבוכדנאצר מלך בבל, במטרה לכבוש את ירושלים להחריב את בית המקדש הראשון ולהגלות את עם ישראל לבבל. ביום עשרה בטבת החל נבוכדנאצר במצור והסגר על ירושלים בכדי לבודד את ירושלים ולמנוע מהיהודים שחיו בה לצאת ולבוא, מצור שנמשך למעלה משנה וחצי עד י"ז בתמוז שנה אחר כך שהוא חדר לתוך ירושלים ושלושה שבועות מאוחר יותר, בתשעה באב, הוא שרף והחריב את בית המקדש. תחילת המצור מהווה את תחילת השתלשלות המאורעות שהובילו לחורבן בית המקדש ולכן כחלק מהאבילות והזכרון על חורבן בית המקדש, יש גם לציין את היום הזה.